בהתחלה הוא היה קצת נסער
התעורר לנוף לא מוכר
ניסה להילחם, ניסה להתנגד
לא אהב ת'מצב בהחלט
קשרתי אותו במדף די צפוף
לא היה הרבה מרחב לזוז
חשבתי שסך הכל יזדהה עם הרעיון
הרי הצרת המרחב זה דבר שבשגרה אצלו
בנצי גופשטיין
אצלי בארון
אחרי כמה ימים הוא התחיל להירגע
סיים לצעוק בלילות כמו משוגע
אחרי כמה שבועות כבר יש לו חברים גרביים
משתף תחתונים בתקוותיו לגבי ירושלים
הוא ניסה להפריד בין חלוצות למכנסיים
כי התבוללות זה עדין פשע חמור
התפלל מנחה כל יום בשעה שתיים
איים על מעילים שלא יחשבו בכלל על סוודרים
בנצי גופשטיין
אצלי בארון
עדיף לו כאן לבד כאן הוא פחות מסוכן
פחות מפיץ שנאה כמו סרטן
כאן אין לו צבא של ילדים שיסתבכו בשבילו
יעצרו בשבילו וילחמו בשבילו
אני יודע מה טוב לו, כמו שהוא לבנות ישראל
בבמקום להבעיר להבות ולהתעסק ברפש
זה הזמן לנוח, להתחבר למציאות
של מה שהוא באמת: חלאה פשיסטית, אפס
supported by 5 fans who also own “בנצי גופשטיין אצלי בארון”
helped me to overcome through the obstacle named "HA-TICHON", lmao.
(ok, i could write something much more smarter that this, but... whatever :>) nyamych